דיאפרגמה בהלכה
קיימות גישות הלכתיות שונות ביחס לשימוש בדיאפרגמה כאמצעי מניעה.
לכן ראוי להתייעץ עם רב או יועצת הלכה לקבל היתר פרטני מפני המורכבות ההלכתי שיש בשימוש בה.
להלן מאמרים הלכתיים על שימוש בדיאפרגמה.
פניני הלכה - הרב אליעזר מלמד
עוד שני אמצעים ישנם שמעמדם ההלכתי שנוי במחלוקת:
א) נרות או קצף קוטל זרע שאשה מכניסה לתוך הנרתיק לפני התשמיש. ב) דיאפרגמה, הוא מעטה שהאשה מכניסה לנרתיק ומניחה על פתח צוואר הרחם כדי לחסום את מעבר הזרע לרחם. בדרך כלל מוסיפים לתוך הדיאפרגמה חומר קוטל זרע, כדי להעלות את סיכויי המניעה. כאשר האשה יודעת להניח את הדיאפרגמה כראוי, הסיכוי שתיכנס להיריון נמוך מאוד, אבל מעט נשים יודעות להניחו כראוי. בפועל, מבין הנשים שמונעות היריון בשתי הדרכים הללו ומקיימות מצוות עונה, תמידים כסדרם, יותר מעשרה אחוז נכנסות להיריון במשך שנה.
המקילים סוברים, שהואיל והאשה היא ששמה את קוטל הזרע או הדיאפרגמה בגופה, ובנוסף לכך התשמיש נעשה כדרכו במגע של גוף בגוף בלא חציצה, אין זה נחשב השחתה של הזרע, אלא רק עצירתו מלהגיע לרחמה ולהפרותה. והמחמירים סוברים, שהואיל ומשתמשים בחומרים קוטלי זרע, הרי שמניעת ההיריון נעשית בהשחתה ישירה של הזרע.
כאשר יש צורך ממשי למנוע היריון, וקשה להיעזר בגלולות או ‘התקן’, אפשר למנוע היריון בשני האמצעים הללו. ואמנם, אם אמצעים אלו היו מונעים את ההיריון בוודאות, ההיתר היה בדיעבד. אבל דווקא מפני שיש סיכוי של למעלה מעשרה אחוז, שאשה שתשתמש בהם תיכנס להיריון בתוך שנה, מותר בשעת הצורך להשתמש בהם, הואיל ואין בהם מניעה גמורה (עזרת כהן לז). וזאת בתנאי שהמשתמשים יכוונו בדעתם, שאם יתחיל היריון יקבלו אותו ברצון.
נשמת - יועצות הלכה
קיימות גישות הלכתיות שונות ביחס לשימוש בדיאפרגמה כאמצעי מניעה. שיטתם של הרבנים המלווים את עבודת יועצות ההלכה- הרב הנקין והרב ורהפטיג- היא שבמידה והאישה מעוניינת להשתמש בדיאפרגמה, הדבר מותר לה, ואין לאמצעי המניעה האחרים עדיפות הלכתית. תשובה הלכתית על מעמדה ההלכתי של הדיאפרגמה יש בנספח לחוברת על מניעת הריון שפורסמה על ידי מכון נשמת הבית, החל מעמוד 69.
במקרה של דימום שנראה על גבי הדיאפרגמה, כמו על כל דבר אחר שהיה בתוך הנרתיק, לא חלים עליו דיני כתמים. עם זאת, לא בכל מקרה האישה תיאסר. מסיבה זו חשוב לפנות להתייעצות הלכתית מהירה בכל מקרה שכזה. רצוי (אם ניתן) לשמור את המראה הדמי כדי לסייע בבירור ההלכתי. אין חובה לחפש דימום כזה.
למאמר המלא
היתר של הגרש"ז איערבאך זצ"ל
יש הבדל בין פסקי ההלכה של הגרש"ז איערבאך זצ"ל לפני ר"ח סיון תשמ"ה – "קודם חזרה", לבין דעתו של הרב מיום זה והלאה – "לאחר חזרה".
גם קודם חזרה הגרשז"א לא ראה את השימוש בדיאפרגמה כזהה לשימוש במוך בגלל שעצם התשמיש שונה בשני המקרים. בשימוש במוך חסום חללו הפנימי של הנרתיק, ולכן החדירה מוגבלת חלקית, בעוד שבדיאפרגמה חסום רק החלק הפנימי העליון של הנרתיק ומשום כך אין שום הגבלה על עצם החדירה. גם קודם חזרה התיר הגרשז"א למעשה את השימוש בדיאפרגמה לא רק במצב של סכנה לאישה אלא גם במצב של חשש סבל קשה או פגיעה חמורה בבריאות או בשלום הבית. מקומה של הדיאפרגמה בסולם אמצעי המניעה היה אז לדעתו מתחת לגלולה ולהתקן התוך רחמי, ומעל או מקביל ל"קוטלי זרע". לאחר חזרה, הרחיב הגרש"ז אויערבאך זצ"ל את היתר השימוש בדיפרגמה, לאחר שנוכח כי פליטת הזרע בתשמיש עם דיאפרגמה היא על קרקעית הנרתיק בחלקו הפנימי, באותו מקום של פליטה בתשמיש טבעי, כשההבדל היחידי הוא חסימת הדרך לצואר הרחם על ידי הדיאפרגמה החוצצת בחלק העליון הפנימי של הנרתיק.
משום כך הורה הגרש"ז אויערבאך כמה פעמים כי השימוש בדיאפרגמה מותר, ושמקומו בסולם אמצעי המניעה הוא בעדיפות שניה אחרי הגלולות, ממש במקביל לדרגת העדיפות של התקן תוך רחמי.
